אל המגדלור

(1927, To the Lighthouse)

הרומן היפהפה של וירג'יניה וולף מ-1927 ערוך בשלושה חלקים. בחלק הראשון מוצגת משפחת רמזי הגדולה והמורכבת המבלה את חופשת הקיץ לפני מלחמת העולם הראשונה, על אורחיה, משרתיה, רכושה, סגנון חייה והבן הצעיר ג'יימס, המשתוקק לצאת לטיול אל המגדלור המרוחק. חלקו השני של הרומן מגולל את קורות המשפחה ואנגליה בתקופה שלאחר מכן, ובחלק האחרון שבות ומתכנסות הדמויות שנותרו מהסצנה הראשונה כדי לצאת למסע אל המגדלור, שהוא עתה שונה כל כך מזה שציפו לו.

אל המגדלור הוא בעת ובעונה אחת תיאור אימפרסיוניסטי של חופשה משפחתית והרהורים על נישואים, על הורות וילדות, על יגון, עריצות ומרירות. השימוש בטכניקה של זרם התודעה, בזיכרונות ובפרספקטיבות משתנות, משווה לרומן אופי פואטי ואינטימי, דבר שהיה בבחינת קריאת תיגר על הערכים הספרותיים הוויקטוריאניים והאדוארדיים.

הספר רואה אור כעת בתרגום עברי חדש ומעודכן.

המגזין "טיים" בחר באל המגדלור לרשימת מאה הרומנים הנבחרים באנגלית.

(מתוך: עברית)

גברת דלאוויי

(Mrs Dalloway, 1925)

הרומן המבריק הזה מציג זרמי מחשבה ופעולה במהלך יום אחד בחייה של אשה אחת – קלריסה דאלוויי. כאשר קלריסה פוסעת ברחובות לונדון, בבוקרו של יום קיץ, חולף מעליה מטוס שמצייר אותיות בשמיים ומושך את תשומת לבם של העוברים ושבים.

כמו המטוס שחג בלולאות, פה מותיר אות שם אוסף אחרת, כך עוקבת וולף אחר קלריסה והדמויות החולפות בחייה – מפיטר וולש, שדחתה מעליה לפני שנים, דרך בתה אליזבת ועד ספטימוס וורן סמית המוכה הלם קרב ששוקע לאיטו בתוך השיגעון. בעוד קלריסה מתכוננת למסיבה שהיא עורכת באותו ערב, היא מוצפת בגל של זכרונות הגורם לה לבחון את הבחירות שעשתה בחייה לנוכח המציאות העכשווית, ולהביט בהיסוס קדימה אל עבר הזקנה.

הרומן חוקר את היחסים בין גברים לנשים ובין נשים לנשים והחוטים המחברים בין כל הדמויות נמתחים ומתהדקים עם רדת הערב, לקראת המסיבה. גברת דאלוויי , מפסגת יצירתה של וירג`יניה וולף, מתאר בדיוק ובעצמה את דמותה של התודעה האנושית. (מתוך: עברית) 

חדר משלך 

(1929, A Room of One's Own)

חדר משלך (במקור, באנגלית: A Room of One's Own) הוא ספר המכיל מאמר מורחב של הסופרת וירג'יניה וולף, שהודפס לראשונה ב-24 באוקטובר 1929. המאמר מבוסס על סדרת הרצאות שהיא העבירה באוקטובר 1928 בשתי מכללות לנשים באוניברסיטת קיימברידג'.  בעוד המאמר מכיל סיפור ומספרת בדיוניים, במטרה לחקור את נושא הנשים, הן כסופרות והן כגיבורות בספר – הודפס המאמר במקורו בשם "נשים וספרות יפה" לצורך סדרת ההרצאות, ולכן הוא נחשב כחיבור עיוני, ולא כספרות יפה. המאמר נתפס בדרך כלל כטקסט פמיניסטי, שדן בחשיבות מקומן הריאלי והספרותי של נשים במורשת התרבות הספרותית, שנשלטה על ידי גברים.[2] "חדר משלך" נכלל ברשימת 100 הספרים של המאה של העיתון "לה מונד".

(מתוך: ויקיפדיה)